פתיחה לחכמת הקבלה

קבלה. הליכה על קו ימין.

חכמת הקבלה. ללכת על קו ימין.

נבאר ענין קו ימין, מה הוא לפי קבלה.

שורש של קו ימין בא מספירות עליונות, ובחינה זו נקראת, ספירת החסד, שענינו הוא השתוות הצורה להבורא. ידוע, שהבורא רוצה לתת טוב ועונג להנבראים שלו. כך גם הנברא, רוצה להשפיע להעליון, שזה נקרא, השתוות הצורה, זאת אומרת, כמו שהבורא שלם ולא רוצה לקבל כלום, גם אדם לא רוצה מימנו שום דבר ולא מסתכל מה שיש לו בכלים דקבלה.

שאלה: לפי מה אדם יכול להגיד שהוא בשלמות?

תשובה: כל המודד אצל האדם, האם כבר נמצא בשלימות, הוא לפי מה שהוא יכול להשפיע.

שאלה: מה אדם יכול להשפיע לבורא?

תשובה: גם אם הוא לא יכול להשפיע הרבה, גם בזה אדם מסתפק, מטעם שהוא מסתכל על שפלותו בערך הבורא והמשפיע, וגם בערך אנשים אחרים. זאת אומרת, אדם צריך להגיד לעצמו, שישנם הרבה אנשים מסביבו, שיש להם מעלות ומדות הרבה יותר טובות ממנו, ומכל מקום, נתנו לו מלמעלה מחשבה ורצון לרוחניות, מה שלא נתנו לאנשים אחרים.

על שום דבר אדם לא אומר "כוחי ועוצם ידי", במלים אחרות, אסור לאדם לחשוב שהוא בעצמו הגיע להשגה רוחנית.

קו ימין, נקרא שלמות, זאת אומרת, שאדם חייב תמיד להשתדל להיות בסיפוק נפשי, ולהגיד לעצמו, שאין לי מה להוסיף על עבודה שלי.

שאלה: ידוע, שעל מעשה אין מה להוסיף, במה אדם כן יכול להוסיף?

תשובה: אדם יכול להוסיף רק בלתת תודה לבורא, כל פעם שנזכר על רוחניות הוא מודה ומשבח להבורא בכל מיני שבחים, על זה שקוראים לו משמיים.

שאלה: אבל, על מה אפשר להגיד תודה, כאשר לא מרגישים כלום?

תשובה: אדם חייב להגיד לעצמו, אני עדיין בתחילת הדרך לרוחניות, ועדיין לא זכיתי לכלים דלהשפיע, ובגלל זה אני עוד לא מסוגל להעריך את גדלות וחשיבות של הבורא. ומסיבה הזו, אני לא מסתכל על עצמי, אלא כל המחשבות שלי הם רק להבורא. זה נקרא – מפה ולחוץ, זאת אומרת, שאדם נותן תודה ומשבח להבורא, אפילו שעדיין לא מרגיש שום דבר, ובכל זאת חייב להגיד, שזה, שנותנים לי הזדמנות להגיד תודה לבורא, זה נחשב אצלי שכביכול הרווחתי הון תועפות.